אני מגיעה אל האמנות לאחר שנים רבות של עשייה בתחום האדריכלות. האופן בו אני תופסת ומפרשת מונחים של מרחב, זמן ומצב פיזי או מנטלי, בא לידי ביטוי בצילומיי באמצעות פרקטיקות שונות של הפשטה. המבט שלי מקלף מהדברים הקונקרטיים את פני השטח שלהם, מנתק אותם מהקשרם המיידי ומכיל עליהם מניפולציות של פירוק והפשטה. נקודת המוצא בעבודה שלי קשורה בנשיות, מצב של כמעט שחיקה של אותה נוכחות מצולמת. האוביקט נע בין נעלם לנוכח, בין הריק והמקום. אני בודקת באמצעות האוביקטים הנכחה והיעלמות בעולם הפיזי והמנטלי.

אני בוחנת את מושאי הצילום שלי בהקשר תרבותי, חברתי ופוליטי. הצילום חושף פן אחר בדיאלקטיקה שבין פנים וחוץ, ונוגע בשאלות חומריות, טקטיליות, פיסוליות, כימיות ופואטיות.

 אני משתמשת באופן מגוון באור או בפני שטח כחומרים פיסוליים ומאתגרת את הפרקטיקות של  'טבע דומם'. אני  מתרחקת במודע מדימויים נרטיביים או ריאליסטיים בישירותם, ויוצרת דימוי אניגמטי ומעורפל שאפשר לקרוא אותו במונחים של ציור, כמו צבע, קומפוזיציה ופני שטח.

בעבודותיי, ניתן למצוא מצב של דבר בהתהוות, מצב ביניים, כסוג של פוטנציאל. ההפשטה של האובייקט מאפשרת לא רק מחקר פנים אמנותי על יסודות האמנות החזותית והפלסטית, אלא גם דיון על שאלות של קיום במצב לימינלי, של היווצרות, ושל תפיסת הרגע הזה שהוא קצת לפני שהדבר מוכן. אני מתרגמת מצב תודעתי לכדי דימוי חזותי. בין אם זהו דימוי מונומנטלי או מינורי בנוכחותו, פיזי או חושי הוא שואף לערער את נקודת המבט הטבעית והתפיסה השגרתית ולהציע תערובת מוזרה של סוריאליזם ומציאות.

נורית גל

חזרה

>ביוגרפיה

אני מגיעה אל האמנות לאחר שנים רבות של עשייה בתחום האדריכלות. האופן בו אני תופסת ומפרשת מונחים של מרחב, זמן ומצב פיזי או מנטלי, בא לידי ביטוי בצילומיי באמצעות פרקטיקות שונות של הפשטה. המבט שלי מקלף מהדברים הקונקרטיים את פני השטח שלהם, מנתק אותם מהקשרם המיידי ומכיל עליהם מניפולציות של פירוק והפשטה. נקודת המוצא בעבודה שלי קשורה בנשיות, מצב של כמעט שחיקה של אותה נוכחות מצולמת. האוביקט נע בין נעלם לנוכח, בין הריק והמקום. אני בודקת באמצעות האוביקטים הנכחה והיעלמות בעולם הפיזי והמנטלי.

אני בוחנת את מושאי הצילום שלי בהקשר תרבותי, חברתי ופוליטי. הצילום חושף פן אחר בדיאלקטיקה שבין פנים וחוץ, ונוגע בשאלות חומריות, טקטיליות, פיסוליות, כימיות ופואטיות.

אני משתמשת באופן מגוון באור או בפני שטח כחומרים פיסוליים ומאתגרת את הפרקטיקות של  'טבע דומם'. אני  מתרחקת במודע מדימויים נרטיביים או ריאליסטיים בישירותם, ויוצרת דימוי אניגמטי ומעורפל שאפשר לקרוא אותו במונחים של ציור, כמו צבע, קומפוזיציה ופני שטח.

בעבודותיי, ניתן למצוא מצב של דבר בהתהוות, מצב ביניים, כסוג של פוטנציאל. ההפשטה של האובייקט מאפשרת לא רק מחקר פנים אמנותי על יסודות האמנות החזותית והפלסטית, אלא גם דיון על שאלות של קיום במצב לימינלי, של היווצרות, ושל תפיסת הרגע הזה שהוא קצת לפני שהדבר מוכן. אני מתרגמת מצב תודעתי לכדי דימוי חזותי. בין אם זהו דימוי מונומנטלי או מינורי בנוכחותו, פיזי או חושי הוא שואף לערער את נקודת המבט הטבעית והתפיסה השגרתית ולהציע תערובת מוזרה של סוריאליזם ומציאות.